מועצה מקומית לקיה נ' רוטן מהנדסים בניה ותשתיות בע"מ

פסק דין

1.בפני ערעור על החלטת כב' הרשמת גרבי (כתוארה אז) מיום 24.3.10, במסגרתה התקבלה התנגדות לביצוע שטר שהגישה המערערת, כנגד ביצועו של שטר שנמשך על ידה לטובת המשיבה, על סך 238,674 ₪, וזאת בכפוף להפקדת ערובה בגובה סכום השטר נשוא ההתנגדות.

2.הערעור הינו כנגד ההחלטה להתנות את קבלת הבקשה בהפקדת ערובה.

3.טענת ההגנה העיקרית של המערערת, על יסודה ביקשה כי תינתן לה רשות להתגונן, הינה כי אינה חבה למשיבה דבר שכן השיק אשר נמשך לפקודת המשיבה, על פי המחאת זכות של חברת אסידון בע"מ, אשר ביצעה עבור המשיבה פרויקט פיתוח, ניתן לחברת אסידון על מנת שישמש כביטחון לכך שצד שלישי שאמור לממן את הפרויקט, מנהל משק המים והביוב במשרד התשתיות, אכן יפרע את חובה של המערערת לחברת אסידון בגין העבודות.

המערערת מציינת כי שיק קודם נמסר לחברת אסידון כבטחון, כאמור, ואולם כעבור מספר ימים הוחזר השיק על ידי חברת אסידון ולבקשתה מסרה לה המערערת תחתיו שיק לפקודת המשיבה, שיוחזק בחזקתה של חברת אסידון ולא יועבר למשיבה, אלא אם כן לא יפרע מנהל משק המים והביוב את הסכום המגיע מהמערערת לחברת אסידון.

המערערת טוענת כי בפועל, מנהל משק המים והביוב פרע את החשבון ישירות לחברת אסידון, אולם חברת אסידון הפרה את התנאי ובמקום להחזיר את השיק למערערת, העבירה אותו למשיבה.

עוד נטען שהמשיבה היתה מודעת לכל העובדות האמורות.

4.המערערת טוענת כי בהחלטה נשוא הערעור נקבע כי גרסתה אפשרית, אולם בית המשפט הטיל ספק בנכונותה, שכן פקודת העיריות אינה מאפשרת לרשות מקומית למשוך שיק דחוי ולהתחייב בשיק ביטחון וכן מאחר שבכתב המחאת הזכות נאמר שהיא אינה כוללת תשלומים המבוצעים על ידי מנהל משק המים והביוב.

לעניין השיק הדחוי טוענת המערערת כי אם משיכת השיק נעשתה בחוסר סמכות, ממילא אין האוחז זכאי לפרעון. לעניין נוסח המחאת הזכות נטען כי בעדות מטעם המערערת ניתן הסבר ולפיו הפסקה האמורה הוספה להמחאת הזכות, שכן גזבר המערערת סבר שאינו יכול לחייב את מנהל משק המים והביוב לפעול על פי המחאת הזכות.

5.המשיבה טוענת כי בית המשפט סקר את הטענות והראיות ומצא שאין תמיכה בכתובים לגרסת המערערת, אלא ההיפך, שכן אין על השיק נשוא הערעור כל אזכור שמדובר בשיק ביטחון או מסמך נלווה המתאר אותו ככזה, הוראות החוק אינן מאפשרות לרשות מקומית להוציא שיק ביטחון והטענה שהשיק ניתן כביטחון עבור תשלום ממינהל משק המים, סותרת את ההסתייגות שבהמחאת הזכות, שנוסחה על ידי המערערת, לפיה אין היא חלה על העברות כספיות מהמנהל למשק המים.

6.בהחלטה נשוא הערעור נקבע כי גרסת המבקשת ופרשנותה באשר להסכם המחאת הזכות רעועה וקלושה (סעיף 26 להחלטה), אולם גרסתה אפשרית בנסיבות העניין על אף שלוקה היא בפגמים שצוינו בהחלטה (סעיף 27 להחלטה) ולכן ניתנה למערערת רשות להתגונן בכפוף להפקדת ערובה בגובה מלוא סכום השטר.

דיון והכרעה

7.הלכה היא, כי בשלב הדיון בבקשה למתן רשות להתגונן, די למבקשת להראות כי יש לה הגנה אפשרית ולו בדוחק על מנת שתינתן לה רשות להתגונן.

בענייננו טענת המערערת הינה כנגד העברת השיק מחברת אסידון אל המשיבה, בניגוד למוסכם עם חברת אסידון.

טענה זו לא נסתרה.

8.נראה כי עיקר הקושי שנמצא בגרסת המערערת בהחלטה נשוא הערעור, נוגע לאמור בהמחאת הזכות עצמה ולפיה "הוראה זו אינה תקפה לגבי העברות כספים מהמנהל למשק המים עבור עבודות מים נשוא חוזה 03/2008".

מעיון בטענות הצדדים ובהחלטה נשוא הערעור, עולה כי קיימת מחלוקת בין הצדדים בדבר פרשנותה של הוראה זו.

המערערת טוענת כי פסקה זו הוספה להמחאת הזכות שכן גזבר המערערת סבר שאינו יכול לחייב את מנהל משק המים והביוב לפעול לפי המחאת הזכות.

המשיבה טוענת כי נוכח האמור, הכספים נמסרו לה בגין כספים המגיעים לחברת אסידון עבור עבודות אחרות ולא עבור עבודות המים.

9.בשלב הדיון בבקשה למתן רשות להתגונן, ניתן להעלות טענות בעל פה נגד מסמך בכתב ובוודאי טענות שנוגעות לפרשנות האמור במסמך. אין לערוך בשלב זה ניתוח מפורט ומעמיק של טענות הצדדים לרבות פרשנויות שניתן לתת למסמכים השונים (ר' רע"א (ירושלים) 4075-08-10 אבני דרך נ' ירון אליאסזדה – ס' 13 לפסק הדין).